אנחנו נוטים להדחיק אירועים שחווינו כקשים. נדמה לנו שהם כבר מאחורינו, אבל מנגנון ההגנה שלנו אינו עמיד לנצח והאירועים האלה נותנים את אותותיהם במצבים לא צפויים. פתאם.. משום מקום מופיעה חרדה, במפגש עם מצבים מסויימים. חוויה שחווינו כטראומתית אוחסנה במח שלנו כמידע לא מעובד וכעת, היא מעוררת מנגנון הגנה שלם, כדי שנישמר מאירוע דומה.

E.M.P היא שיטה תואמת שיטות Emi / emdr / iemt
טיפול בודד שיש בכוחו לחולל שינוי משמעותי בעיבוד אירוע טראומתי באמצעות תנועות עיניים, ללא הצפה ריגשית.

השיטה מבוססת מדעית והוכחה כיעילה מאד במצבי חרדות וטראומות, משנה את הניתוב הרגשי, מאפשרת עריכה מחודשת ומווסתת את התחושה הרגשית המשוייכת לאירוע שלילי, באמצעות העיניים. ניתן לערוך כל חוויה/ אירוע שמחובר אליו רגש שלילי ולהביא אותם לדרגה רצויה או להוריד לחלוטין, בהתאם למה שיבחר המטופל.

תהליך קצר מחולל שינוי מהיר בהטבעה רגשית הנובעת מטראומה/חרדות/ ptsd/  דימוי עצמי נמוך/ דכאון שאינו קליני/ כאב ופוביה/ זיכרונות מעכבים.
הפעולה מאפשרת למח לעבד מחדש את האירוע ללא ההיבט הטראומתי שלו.  ללא צורך בשיתוף בפרטי האירוע ובכך מונעת הצפה רגשית. מנגנון ההשפעה של E.M.P פועל דרך גישה אל הזיכרון הטראומתי, תוך כדי שמירה והימנעות מחיבור ריגשי עמוק. עריכת זיכרון טראומתי טרי תמנע התפתחות פוסט טראומה.

מה עומד מאחורי הטיפול?
המח, על מנת לאתר זיכרון משתמש בקוד על מיקום שבו מאוחסן המידע מהעבר. על מנת לגשת לשלוף את התמונה הוא משתמש בקשר עין-מח. כשאדם שולף תמונה מן העבר, הוא יתמקד בנקודה מסויימת בחלל. קשר העין מח הוא חלק מהקוד הזה. כדי להיזכר באירוע, העין שלנו מתמקדת בנקודה מאד ספציפית הקשורה לאיחסון.

כשמתרחשת חוויה טראומטית או מצוקה, מנגנוני ההתמודדות הנוירולוגים והקוגנטיביים עשויים להיות מוצפים בקלט. במצב הצפה הזיכרון ומאפייניו (תמונות, קולות, רגשות, תחושות) לא מצליחים להשלים את העיבוד בו יש צורך וכתוצאה מכך מאוחסנים באופן ״בעייתי״ ברשת זיכרון ניפרדת. מטרת הטיפול היא להשלים את עיבוד הזכרונות המטרידים, לצמצם את השפעתם המתמשכת ולאפשר למטופלים לפתח מנגנוני התמודדות טובים יותר. זיכרון טראומתי הוא מידע השמור אצלינו בקנה, לצורך הישמרות מפני אירוע שהוגדר כסכנה. הטיפול יביא לכך שהמח יעביר את המידע לאיזור של זיכרון ארוך טווח כמידע סטנדרטי. החוויה לא נשכחת, אבל היא לא מייצרת חוויה רגשית עמוקה כבעבר, כי המח ערך את המידע מחדש.

מה קורה בסשן טיפולי? 
סשן טיפולי יחל בתשאול ממקד אודות התגובה הריגשית הנלוות לאירוע הטראומתי או הטריגר. בהמשך, הנחיית המטפל לפעולה להנעה מובנת של אישוני העיניים. המידע לא ימחק אך הקידוד למיקום האיחסון ישתנה. המידע ימשיך להתרוצץ במח והמח שוב צריך לאחסן אותו, אלא שהפעם הוא צריך ליצר קוד חדש. הוא מייצר קוד ע״י המח הבוגר, שלא חווה כרגע את האירוע ויסתכל על אותו מידע/ אירוע שקרה, רק בלי הכאב/ חוסר האונים. המח הבוגר מבין דברים שנכונים לאדם שהוא היום. אותן מסקנות חדשות אודות האירוע יהיו כעת חלק מאותו קוד איחסון חדש. המח יאחסן את הזיכרון כמידע ניטראלי ולא כזיכרון טראומתי.
בתהליך הטיפולי, מתרחש שיבוש של האותות החשמליים במוח, באמצעות תנועת העיניים המובנית והפעלת סיקול ההמיספרות, שיביאו להורדת עוצמת הרגש כלפי האירוע הטראומתי לרמה הנידרשת וניכרת הקלה משמעותית ומיידית. בתום הסשן הטיפולי הראשון, יורגש שינוי ביחס אל אותם זיכרונות המיוחסים לאירוע או לטריגר. התגובה הפיזיולוגית והרגשות מתחלפים בחשיבה קוגנטיביית ריאלית.

מהי טראומה?
נהוג לחשוב שטראומה היא בהכרח חוויה בקנה מידה של תאונה אבדן או אירוע קשה אחר. טראומה יכולה להתרחש גם באירועי חיים חיוביים כמו לידה נישואים שלא עלו בטוב אל מול המוכנות שלכם. היא חוויה שלא יכולתם להכיל והחיים אחריה לא חזרו לסדרם. החוויה יצרה בכם משקעים של רגשות בעוצמות שלא הצלחתם לעבד והמידע הזה נשמר אצלכם כאות אזהרה. הטיפול באירועים כאלה יעסוק בעריכת עצמת הרגש כלפי הטריגרים שמעוררים ומחיים את אותו אירוע למצבים נטראליים שיפסיקו לנהל אתכם.

מה לגבי השפעות פיזיולוגיות?
כשהמטופל נזכר בחוויות הקשות שחווה בעברו אצל רבים הזיכרון מורגש כחוויה פיזיולוגית. הגוף נזכר בחוויה ומגיב בסימפטומיים פיזיים כמו דופק מואץ חום הזעה נשימות כבדות. חוויית ההיזכרות מחייה את האירוע כאילו הוא מתקיים כעת. המח שולח אותות חשמליים ומעוררים את התגובות הפיזיולוגיות. לאחר עריכת וויסות הרגש, הכאב הפיזיולוגי יפחת.

למי מתאים ויעיל הטיפול?
הטיפול יעיל לעיבוד חוויות טראומה ופוסט טראומה, חרדות, סיוטים, זיכרונות מכאיבים, הפחתת כאב נפשי  וכאב ופיזיולוגי שהוא השלכה מהנפש, תופעות פיזיולוגיות כגון: פיברומיאלגיה, טנטון, פסוריאזיס, תסמונת המעי הרגיז, אסטמה של העור שמופיעה בעקבות משבר,  ocd, דפוסי חשיבה מעכבים, ביטחון עצמי, תגובות אוטומטיות, אובדן – הפחתת עוצמת כאב לרמה המאפשרת התמודדות. [מתאים מגיל 10 ומעלה]